לכאורה להלכה בן פקועה אינו מצריך שחיטה.
אולם יש לזכור שהשחיטה מלווה בבדיקת טריפויות, כלומר הימנעות מאכילת בהמות עופות ( ודגים ) שלקו בלקויות שונות, שגם אם מבחינה הלכתית גרידא היה מותר לאוכלן, הרי שלקויות אלו, כולל כאלו שנגרמו ממחלות, זיהומים, חבלות וכדו' עלולות להיות גם מסוכנות למאכל לבני אדם, כך שהתועלת משמירת כשרות בהמות חורגת בהרבה מעבר לכשרות כשלעצמה. כל עוד נשחטה רק בהמה מסוימת מעוברת והוצא הולד אותו עצמו אין בעיה לאכול אף בלי שחיטה כי אמו היתה בריאה ולא טריפה, אך לגדלו וליצור עדר של בני פקועה שאינם תחת השגחה ושחיטה זה עלול להיות גם מסוכן.
( בארה"ב היה בשעתו ביח"ר לבשר שמכר צוארי עופות כשרים. בשלב מסויים הפסיק ביהח"ר לעמוד תחת השגחה והעופות נמכרו לשאינם יהודים, ותוך זמן לא רב הופיעו באוכלוסיה מקרים של מחלות של בלוטת התריס. ממחקר אפידמיולוגי התברר שהעופות הכשרים נוקו מבלוטות התריס של העופות וכשהוסרה ההשגחה נאכלו הבלוטות שהכילו יוד בכמויות גדולות שגרם לתחלואה. זו דוגמה לתועלת עקיפה משמירת כשרות )