במשנה פסק רט שני דינים:
אם המליטה כבשה מבכירה שני זכרים ולא ידוע מי הבכור לכהן הרי שנותנים את השמן לכהן מהסברא שהבריא (שמן, חזק) יצא ראשונה

אם מת אחד מהם אז חולקים בשני כי לא יודעים מי של הכהן

שואלת הגמרא למה לא נכריע בזה כמו במקרה הראשון, ואם מת שמן מת לכהן ואם מת רזה מת לישראל?

עונה רבי אמי: אכן ר"ט חזר בו מהדין הראשון ואין דרך להכריע בסדר הלידה לפי השומן!

אומנם לכאורה המסקנה לא נכונה
נניח השמן מת, אם כן כנגד מעלתו שנולד שמן יש בו ריעותא בכוחו (בבריאותו) מצד שמת ושוב אין לו יתרון על אחיו הרזה שמוכיח שהוא יצא ראשונה ולכן חולקים ברזה ומובן למה ר"ט מודה שחולקים ברזה ולא חזר בו ר"ט?

אלא שצריך לחשֵב את כל המקרים
והרי אם מת הרזה הרי פשוט שהיה חלוש בהרבה מאחיו ופשוט שאינו בכור לפי סברת ר"ט שהחזק יוצא ראשון
ולמה בכז מודה רט שחולקים במקרה הזה בשמן? אין זאת אלא שחזר בו מסברתו שחזק יוצא ראשון