בראש השנה (כאשר כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון - כבני אמרנא [כבשים]),
נתחיל ללמוד את פרק ראשית הגז (שאינו נוהג אלא ברחלות [כבשה])

אולי יש כאן תזכורת: לאחר שהאדם עומד בדין ומבקש חיים, פרנסה וברכה, עליו לזכור שהברכה שקיבל אינה רק שלו. מן ה״גז” - מן הרווח, התוצרת והשפע - נותנים את ה״ראשית”. הזכות לעמוד לפני ה׳ כיחיד כרוכה גם באחריות לראות את הזולת ולחלוק עמו את הטוב.

(אם מישהו מכיר מקור המצביע על קשר פנימי בין ראש השנה לראשית הגז - אשמח שישתף)