לאחרונה בתפילות ובלימוד נתקלנו במספר מילים מתחום הנשק. כגון :

א.
מרגמה מלשון חז"ל:
מילה שמקורה בשורש העברי ר־ג־ם שמשמעותו זריקה או השלכה .
במסכת חולין (דף קל"ג, עמוד א') הגמרא דנה בפסוק במשלי "כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה כֵּן נוֹתֵן לִכְסִיל כָּבוֹד". [משלי כ''ו ח']

ובמצודת ציון -במרגמה – כן יקרא הקלע על כי בו רוגמים ומשליכים האבנים והוא מלשון באבן ירגמו (ויקרא כ׳:כ״ז).
וכאשר חיפשו שם לכלי הנשק שיורה פגזים , פשוט השתמשו במילה של חז"ל.

ג.
פיקה בחז"ל:
במסכת חולין (דף קל"ד, ב') "עד פיקה של גרגרת". והתוספות שם
פיקה של גרגרת. היא טבעת הגדולה שעשויה עגולה כפיקה:

כמו פיקה של שתי וערב באריגה). פיקת הגרגרת הבולטת בצוואר.
וממנה גם הפיקה של הכדור הנורה. [וגם כדור יריה - שמו כך ,שכן בעבר כל הקליעיםהיו כדורים עגולים מעופרת].

ומכיון שהמילה הלועזית לתחמושת (Pique/Picke) נשמעה בדיוק כמו המילה העברית של חז"ל לגוף עגול וקטן,
מה שאיפשר אימוץ טבעי לחלוטין של המילה בעברית המודרנית

ד.
אקדח:
מילה המופיעה פעם אחת בלבד בתנ"ך, בישעיהו (פרק נ"ד, י"ב): "וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹּד שִׁמְשֹׁתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח".
בנחמתות - הפטרת ראה .

בלשון התנך אקדח היא אבן חן נוצצת (מלשון קדח/קודח - אש בוערת).
וחודש כמילה עבור כלי הנשק 'אקדח' ,

ה.
סליחות
בפיוט ''באשמורת הבוקר של היום הרביעי של הסליחות לפי מנהג אשכנז,
ומחברו עלום.

קָדוֹשׁ עַל כָּל אָדוֹן / עִם כָּל יְצוּרָיו נָדוֹן
חֲזֵה יְרִיבִי אִישׁ מָדוֹן / מְדַבֵּר עָלַי בְּזָדוֹן
וְנָכְחִי יְעוֹרֵר כִּידוֹן / וְתוֹתָח בִּי יָדוֹן
   תְּנָה אֶת נַפְשִׁי לְשָׁלָל / מוֹלִיךְ יוֹעֲצִים שׁוֹלָל.

תותח: היא מילה יחידאית במקרא.
בספר איוב (פרק מ"א, פסוק כ"א) "כְּקַשׁ נֶחְשְׁבוּ תוֹתָח". המשמעות לכולם סוג של 'נשק'. וברלבג "והנכון שתותח הוא הכלי הגדול שמשליכין בו האבנים הגדולות להפיל החומות והבניינים החזקים ויהיה הענין בזה שכקש נחשבו לו אבני תותח".

כאשר חיפשו העברית מילה ל-Cannon המודרני, כלי כבד שזורק פגזים/אבנים.
הם לקחו את ה"תותח" של איוב – והעניקו לו את המשמעות של ימינו.