הגמרא דנה במקרה בו צריך לפדות אדם ובנו הבכור יחד - מי קודם כאשר יש להם רק חמישה סלעים, הרי אפשר לפדות אחד מהם ומיד לאחר מכן ללוות מהכהן את חמשת הסלעים ולפדות בהם את השני ( גם אילו בהנחה שאינו מוכן לתת חזרה במתנה, וכן בהנחה שהם בקצה העולם ולא יוכלו להשיג כסף אחר ). כך שניהם נפדו ורק יש חוב של ההלוואה לכהן אבל את המצוה קיימו שניהם בזה אחר זה. אם כן מה הבעיה של הגמרא, הרי בעצם אין כזה דבר שיש להם רק חמישה סלעים באמת כי אפשר ללוות ולהשתמש בכסף פעמיים ?
האם יש מצב בו אי אפשר להשתמש בכסף פעמיים באופן שכזה ?