אין ירדן אלא מבית יריחו ולמטה

[מתוך הספר מראה הנחלות – נחלת שבט בנימין]

ו. יהושע י"ח, כ'
"וְהַיַּרְדֵּן יִגְבֹּל אֹתוֹ לִפְאַת קֵדְמָה זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי בִנְיָמִן לִגְבוּלֹתֶיהָ סָבִיב".
כתוב במשנה בבכורות נד: רבי מאיר אומר הירדן מפסיק למעשר בהמה, וכתוב בגמרא שם נה. אמר רבי יוחנן היינו טעמיה דרבי מאיר דאמר קרא "וְהַיַּרְדֵּן יִגְבֹּל אֹתוֹ לִפְאַת קֵדְמָה", הכתוב עשאו גבול בפני עצמו [שמפריד לענין מעשר בהמה], ופירש רש"י, בספר יהושע בגבול בנימין (גירסת השטמ"ק).
ועוד כתוב שם אמר רבי יוחנן אין ירדן אלא מבית יריחו ולמטה, למאי הלכתא וכו' למעשר בהמה. ופרש"י, אבל כל מה דמשיך למעלה מיריחו לא ירדן הוא, דבטל חשיבותו שמתערב בימים גדולים. והיינו, שלא נחשב הירדן כגבול למעשר בהמה אלא מבית יריחו ולמטה, כי למעלה הוא מתערב בימה של סיבכי ובימה של טבריא, וכמבואר בברייתא שם, ובטל חשיבותו כגבול.
והקשו תוס' ד"ה אין, שאם למעלה בטל חשיבותו אם כן למטה נמי. ולכן ביארו התוס' דמקרא קא דריש שאין קרוי לירדן אלא מבית יריחו ולמטה, מול נחלת בנימין. וכתב החזו"א בבכורות סימן כ"ד, ד' (בסופו) שגם רש"י סבר כתוס', אלא שרש"י יהיב טעם לזה. והוא לכאורה דוחק בדברי רש"י, וצריך ביאור מה רש"י יתרץ.
ולענ"ד יש ליישב דעת רש"י, במה שיש להעיר מדוע רבי יוחנן אומר מ"בית יריחו" הרי בכל מקום בתנ"ך הוא נקרא "יריחו" בלבד. ונראה שרש"י נקט שבית יריחו ויריחו הם ב' מקומות נפרדים, יריחו נמצאת ליד הירדן בסמוך לים המלח, ובית יריחו נמצאת בסמוך ליציאת הירדן מים כנרת. וכך מבואר להדיא בב"ר סימן צ"ח, כ"ב עה"פ (דברים ג', י"ז) "מִכִּנֶּרֶת וְעַד יָם הָעֲרָבָה", "מִכִּנֶּרֶת" רבי אלעזר אמר ירח, רבי שמואל בר נחמן אמר בית ירח, רבי יהודה ב"ר סימון אמר סנבראי ובית ירח. ורואים שיש מקום בית ירח סמוך לכנרת. וכן מבואר בירושלמי מגילה פ"א ה"א (ב.-:) עה"פ (יהושע י"ב, ג') "וְהָעֲרָבָה עַד יָם כִּנְרוֹת" שהיו ליד ים כנרות שני אבטוניות [כרכים גדולים וגשר ביניהם – קרבן העדה], כגון בית ירח וצינבריי. ועד היום קיימים חורבות עתיקות בקצה הכנרת, ליד תחילת יציאת הירדן, ונקראות בשם בית ירח. ולכן יש לומר שגם בסוגיא בבכורות אין הכוונה ליריחו הסמוכה לים המלח אלא ל"בית יריחו", והיינו בית ירח, הסמוכה לים כנרת.
וזהו מה שאמר רש"י שלמעלה מבית יריחו אין שמה ירדן כי היא מתערבת בימים גדולים, כי אכן הירדן מתערב בימה של סיבכי [ים החולה] וימה של טבריה [ים כנרת], ורק מה שלמטה מבית יריחו חשובה ירדן, עד ים המלח. ומה שרש"י כתב ש"וְהַיַּרְדֵּן יִגְבֹּל אֹתוֹ" כתוב בנחלת בנימין, אין זה גבול דוקא לבנימין אלא הוא גבול גם לכל מי ששוכן על יד הירדן [יששכר ומנשה], ויגיד עליו רעו. וזהו מה שאמר רבי מאיר שהירדן מפסיק למעשר בהמה, מתחילתו ועד סופו. וזהו הכוונה של עבר הירדן המערבי, והיינו מבית ירח בקצה הכנרת ועד יריחו בקצה ים המלח, מצד מערב. [ועיין עוד מה שכתבנו בנחלת שבט נפתלי חלק א' אות ב' עה"פ "וּבִיהוּדָה הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ".]
והדברים תואמים היטב את מה שכתבנו במראה הגבול שער גבול מזרח חלק א' סעיף א' אות ב', שלפי רש"י בחומש שֵם ירדן מתחיל מקצהו הדרומי של הכנרת, וכמשמעות הפסוק בפרשת מסעי, עיין שם.
מה שאין כן תוס', הם הבינו שיריחו ובית יריחו הם מקום אחד, ולכן נקטו שהוא גזירת הכתוב מיוחדת להחשיב את הירדן כירדן רק מיריחו ולמטה בלבד. [וצריך עיון לפי דבריהם מה המיוחד בירדן בגבול בנימין יותר משאר השבטים שם.]
אמנם לדינא אין הלכה כרבי מאיר, שהרי לא הובא ברמב"ם, ועיין במראה הגבול בבירורים סימן ד' בהלכה זו.

--------------

בשיעור של הרב דניאל רובין עלו שני חידושים עיקריים:
* בית יריחו ויריחו זה שני מקומות שונים, בית יריחו זה בסכר דגניה. ולפי”ז רש”י מסתדר מצויין.
* נהר פרת אינו המוכר בטורקיה, אלא נהר האורונטס (שצמוד אליו יש מקום יישוב בשם כרמיש/כרכמיש) המוזכר בתנך.

-------------

מצורף קונטרס הוספות מראה הגבול תשפה (קיבלתי בואצאפ)

ומצורף סיכום שיעור בנושא זה (קיבלתי בואצאפ)