א. בגמ' מבואר דבמתניתין איכא חי טריפות בפשטות. ואלו הן; ושט, גרגרת, מוח , לב, חוט שדרה, כבד, ריאה שניקבה, ריאה שחסרה, קיבה, מרה, דקין, כרס פנימית, כרס חיצונה, המסס, בית הכוסות, נפלה, צלעות, דרוסה.

סדר העיכול מהפה; כרס, בית הכוסות, המסס, קיבה, דקין. וצ"ב דלא די דהמשנה מנתה מהסוף, עוד לא דקדקה לגמרי, דהקדימה דקין לקיבה. ודילגה לכרס ושוב חזרה להמסס וביה"כ.

ובגמרא סידרו היח טריפות באופן אחר לתנא דבי רי"ש. וכמדומה דיסוד השינוי, דלא אזלינן אצלו לפי איברים, אלא לפי ריעותות. ולכן כל ניקבו חד, ותרי פסוקי חד. עי' בעמ' ב' החשבון, דאיכא במתני' ח' נקובות, שחשיב כחד, נשארו יא. וב' פסוקי חד, נשארו י'. המסס ובה"כ חשבינן לחד, ומרה מוציאין דיחידאה היא, נותרו רק ח'. נוספו ו' דאמוראי חוץ מניקב הטחול שכלול בנקובות, וד' ממתני' נחתכו רגליה, חסרון בשדרה, גלודה וחרותא. הרי י"ח טריפות למנינא דר' ישמעאל.

ב. בעמ' ב' רי"ש כרשב"א דמכשיר נחתכו רגליה. וצ"ב דבשלמא רשב"א באמת ס"ל כמתני' דטריפה אינה חיה, וכיון דיכולה ליכוות ולחיות ל"ה טריפה, אבל לרי"ש דזו לא סיבה אמאי באמת שלא יהיה טריפה. וצ"ל דרשב"א הוי ליה מסורת דאינה טריפה, אלא דהוא ביאר לעצמו הטעם משום יכולה לחיות, אבל רי"ש ס"ל כוותיה דלא נתקבלה מסיני, ולאו מהאי טעמא.