שאלה שידוע לי שדנים עליה, אך טרם ידועה לי תשובה:
"א"ר נחמן שור זה נתון לך במתנה ע"מ שתחזירהו לי, הקדישו והחזירו ה"ז מוקדש ומוחזר... אי א"ל ע"מ שתחזירהו לי - מידי דחזי ליה קאמר" (ואינו מוקדש)

כאשר אמר ע"מ שתחזירהו לי - הוא התכוון למשהו שראוי לו לשימוש, וכיון שהקדיש אי"ז ראוי לו לשימוש. ומכיון שכך - לא קיים את התנאי "ע"מ שתחזירהו לי", וכיון שכך אין המתנה חלה.

מעתה ניתן לשאול, שהרי כיון שההקדש לא חל, נמצא א"כ שקיים את התנאי, שהרי החזיר לו דבר הראוי לו. וא"כ המתנה כן היתה מתנה (עד שהחזיר).
וא"כ שוב קשה, כיון שהמתנה היתה מתנה - ההקדש חל,
ואם ההקדש חל הלא לא קיים התנאי ואין מתנתו מתנה,
ואם נאמר כך, מתברר שהקדישו לא היה הקדש,
ואם הקדישו לא היה הקדש, נמצא שכן קיים תנאו,
אם קיים תנאו מתנתו מתנה,
אם מתנתו מתנה, ההקדש חל...
תעצרו אותי..............................

איפה הנקודה ששם זה נעצר, ומדוע??