א. לחיורא דתותי מתני. לא ידעתי פירושא דהאי מתני. האם הכוונה מתנים?

ב. והרי מים זכין. רש"י לא ידע מאי קושיא. פלא שרעק"א לא הוסיפו לרשימתו בברכות כה:. ועי' תוס' שיישבו מה שישבו. והן אמנם שרש"י היה מצי לפרש שבא לאפוקי דלא תימא דכוונת מערבא לדייק מדבריהם דהכשר בריאה פסול בכוליא, ואז היה מובן הקושיא מכשר בזה ובזה, אלא דלא ניחא לרש"י ותוס' בזה, כיון דרב אשי אמר באמת כעין זה. ואף דר' אשי לא אמר ממש כלל כזה, אלא רק אמר דייתכן גם הפוך ושפיר ייתכן גם כשר בשניהם, אבל אם את זה באו לאפוקי היה לר' אשי לפרש טפי. ואולי לכן לא ניחא לרש" לפרש כן.

ג. לפינת התחביב. כענבה. דף היומי דש"ק עקב, גפן. ובסמוך, תיקו, להלומדים במוצ"ש הזדמנות להזכיר את אליהו הנביא.

ד. ניטל הלחי. כל זה מחקוהו מנוסח הגמרא. ובעצם הדין (שכן נפסק משום קבלת הגאונים) יש מקום עיון וכי בהמה שאין לה שיניים הרי היא טריפה משום שלא תאכל וודאי תמות? והרי אין זה ריעותא הממיתה בעצמותה. ויש לפלפל.

ה. בחרותה. מיא פשורי. מביאים מהרשב"א שצריכין להיות פשורי כל מעת לעת, והיינו שיחליף מים, ולפ"ז לא לגמרי ברור מדוע צריך שחימי.