רב שימי בר אשי וכו'. כלומר לתי' א' מסקינן דעובר אינו בהמה והיינו טעמא דאין ממירין אותו ועליו, ומ"מ ניתר הוא ואיבריו החתוכין בשחיטת אמו מקרא דוכל בהמה, ולתי' דר' שימי עובר הוי בהמה ומ"מ אין ממירין משום דאזיל כמ"ד איתקש תמורה למעשר. ולכ' נפ"מ גדולה לדינא בין ב' התירוצים, האם קי"ל כסתם מתני' דתמורה, לתי' א' שפיר קי"ל כההיא מתני' לכו"ע ומשום דעובר אינו בהמה, ולתי' ב' דהוי בהמה אלא מתני' כר"ש, א"כ למאי דקי"ל דלא כר"ש ולא איתקש תמורה למעשר לעולם ממירין אעובר ורמז לזה רש"י בקצרה בד"ה אף תמורה.