"דאזל אבן פקועה דכוותיה מאי, אבר מוליד אבר וחתיך ליה ושרי, או דלמא מבלבל זרעיה. הדר אמר: פשיטא דמבלבל זרעיה, דא''כ סומא יולד סומא וקיטע יולד קיטע אלא פשיטא דמבלבל זרעיה ".

וברש"י: "מבלבל זרעיה. ומיתסר כל הולד משום אותו אבר ואליבא דחנניא קבעי לה".

נשאלה שאלה יפה בי מדרשא, למה פשוט לגמרא שאם מבלבל זרעא אז הוולד אסור, ולמה אין ביטול ברוב?
הרי הוולד הזה בא מרוב כשר ורק מעט מהיד הפסולה נכנס לוולד.