"והכי קמיבעיא לן: מהו לגמוע את חלבו? חלב דעלמא לא כאבר מן החי דמי ושרי האי נמי ל''ש, או דלמא התם אית ליה תקנתא לאיסוריה בשחיטה הכא לית ליה תקנתא לאיסוריה בשחיטה תיקו:

נשאלת השאלה על הצד הזה של הגמרא שאין כאן התרה פוטנציאלית מאיסור אבר מן החי, ולכן לחלב יש דין אבר מן החי, הרי הבן פקועה הזה נחשב בכלל לחתיכת בשר. כל כולו מותר ולא צריך שחיטה, ואיך אפשר לקרוא לחלב אבר מן החי כאשר אפילו הבשר שלו איננו אבר מן החי?


בפשטות אם מישהו יתלוש חתיכת בשר מהבן פקועה הזה ויאכל, לא יעבור על אבר מן החי. זה נחשב שחוט.

אמנם מסתמא מצד צער בעלי חיים כן יעבור דסוף סוף במציאות הוא כן חי ונושם.
וצריך להבין מה ההבדל כאן בין החלב לבשר. וצ"ע.