א. המעלה העוף אינו עובר. כתב רש"י דזה פשוט וקמ"ל דאוכל עוף בח' דאורייתא. לכ' פלא דתפס רש"י צד אחד בגמ', שהרי דחינן דמצי שפיר איירי למ"ד עוף לאו דאורייתא. ואה"נ דדרכו של רש"י לפרש כהו"א, מ"מ היינו כשמסייע להבין את מהלך הסוגיא, משא"כ כאן.
שאלוני מדוע להאי מהלך לא תכתוב המשנה להדיא דעוף דאורייתא, ומדוע לאומרו בלשון כזו.
ב. וכעין הנ"ל יש להעיר למאי דדחינן דמתני' דוקא כמ"ד עוף לאו דאו' וקמ"ל דאין לחוש ללא תעשה, מדוע לא יאמרו אינו בא לידי ל"ת במקום לומר אינו עובר.
עוד יש להעיר הערה קטנה דלכ' נפ"מ לדינא בין השיטות, דלמ"ד דאו' קמ"ל דרק אוכל עובר אבל המעלה אינו עובר, אבל מ"מ פשוט דאסור כמו בשר בהמה, אבל לאידך דאינו מה"ת, מסתמא מותר לגמרי דזהו הכוונה אינו בא לידי ל"ת ולכן אין לאסור העלאה.
ג. במתני' טהורה בטהורה אסור בהנאה. כמובן דכ"ש באכילה, אלא לא נקטה משום דבעי למיתני סיפא טהורה בטמאה מותר, ושם דוקא בהנאה מותר דבאכילה הרי אסור מצד הטומאה ככתוב ברש"י.
ד. ר"ע וריה"ג. לכאורה פליגי בחיה. ועי' קטז. ב' תירוצים בגמ' במאי פליגי.
ה. (קיג :) אמר שמואל לרבות חלב ומתה. רש"י פי' אע"ג דבעלמא אאחע"א הכא רבי קרא. זה כמו תירוץ שני להלן בסוגיין. ואפשר דזה כדרך רש"י להביא להבנת הסוגיא, דבסמוך משני (לגירסה שקיבל רש"י קודם שהגיה) דשמואל סבר איסור חל וא"צ קרא, א"כ לפני כן חשבנו דשמואל צריך קרא לפי דבעלמא אין איסור חל, ולכן שאלנו דליתא שיתא קראי, ולכן פירש כך רש"י, ולא משום המסקנה ודוק.
ו. (קיד.) מיתיבי המבשל במי חלב וכו'. אם נפרש דהכוונה לאיסור בישול א"כ הקושיא רק לתי' ראשון דפליגי בבישול ולמ"ד פטור. ורש"י לא פי' כן דהיה לו לפרש אלמא דלא אמרינן הוקש בישול לאכילה. אלא משמע דהכוונה כאן לאוכל והקושיא לתרווייהו בין לתי' א' ובין לתי' ג' דאאכילה לכו"ע אינו עובר, ולתי' אמצעי הקושיא לחד מ"ד. ורש"י פירשה על תי' א' וג' דכתב בתירוץ הגמרא ואינהו סבירא להו לשון רבים.
ז. ומה אמו שלא נאסרה בהרבעה וכו'. נראה מזה דהיה מקום להבין דשרש איסור בשר בחלב הוא הרחקה בין בשרו של זה לחלבו של זו, ולכן איסור הרבעה ואיסור שחיטה הם סברות דשייך בהו טפי בשר בחלב. וכן אי כניסה לדיר עמו הוא סיבה לאסור טפי בב"ח. ולכן ג"כ בעינן בעמוד ב' לימוד מיוחד לחלב עצמה.
ח. תניא אידך וכו' אחותו גדולה. ברש"י אני שמעתי וכו'. לכאורה נראה דכוונתו שמעתי ששתי הברייתות שונות רק בקל וחומר, ולי נראה דהשינוי יותר גדול דקמייתא ילפא גם רחל מקרא משא"כ בתרייתא ילפא רחל מבינייא. אמנם בהמשך (תחילת עמוד ב) יראה הלומד דכוונת רש"י שהוא יפרש כריט"ע גדולה וקטנה אינן פרה ורחל כמו ששמע מרבותיו אלא עז בוגרת ועז צעירה. (ואגב. הפירוש דלהלן ברש"י הוא של ר' יוסף טוב עלם ונזדמן זה בדף של אושפיזא דיוסף לפי המקובלים. ובדף הקודם קיג: ברש"י סוד"ה ומתו בו ישנו לאהרן בתיבת וגו').