סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

פורום פורטל הדף היומי

חוליןקכא ע"אכח תשרי תשע"ב02:43בסוגיא דשוחט בהמה לעכו"ם / ‏המכריע
א.צריכין מחשבה. לכ' צריך ביאור הא תינח טמאה לעכו"ם דעכו"ם יאכלנה הוי מחשבה, אבל עכו"ם השוחט טהורה לישראל, נהי דמעשה השחיטה יש בו כח משום דמצינו שחיטה בטהורה, אבל הרי סוף סוף אסור הישראל לאכול משחיטת עכו"ם ומה משמעות יש למחשבתו זו.

ואגב כל ההיכי תימצי של דין זה אינה שכיחה במציאות כלל, שהרי בלאו הכי מיד תהפוך לנבילה בגמר הפירכוס, ותטמא טומאה חמורה, וכל הנפ"מ הוא שבדקות אלו של הפירכוס יספיק לבוא עליו מים ממקום אחר, וגם לקבל טומאה משרץ ולחזור ולנגוע באוכלין. (וצריך שבאופן תיאורטי תהיה אפשרות להספיק לקוצצו לחתיכות שכולן פחותות מכזית קודם גמר הפירכוס כדלהלן).

ב. סופו לטמא טומאה חמורה. ראה רש"י שרמז ג' חומרות, השתא מטמא רק אוכלין וסופו לטמא גם אדם וכלים, השתא כביצה וסופו כזית, השתא מגע וסופו גם משא.

ג. (קכא:) ומי אמר חזקיה. עי' רש"י. וכוונתו שאין סתירה ישירה מדבריו, אלא שאם מסביר את הברייתא שמעמידה את המשנה הרי סבר את המשנה עצמה שאיננה מתה, וס"ד דע"כ חיה וא"כ מדוע אמר שאין בה אבר מהחי.

ד. דתני רב אושעיא וכו'. סדר הדינים. מנה כאן ישראל בטמאה וגוי בטהורה, ובכל אחת מהן מנה שנים ואחד ונחירה. וקצ"ב מדוע לא חיבר אחד ונחירה, הרי דינם שוה ומאותו הטעם. ואח"כ מביא עוד חילוק בין שחיטת ישראל לעכו"ם, שגמר שחיטה ע"י ישראל כשירה ולהיפך בעכו"ם. ושוב מביא עצה טובה לרוצה לאכול כעין אבר מהחי. והראיה לר' יוחנן היא מהדין הראשון ממש (ישראל בטמאה בשנים, שאסור לגוי משום אבר מהחי) אלא שדרך הש"ס להביא הברייתא בשלימותה.

ואגב יל"ע אי חזקיה חלוק גם לענין טומאת אבר מהחי כנבילה.

ה. הרוצה לאכול מבהמה קודם שתצא נפשה. אי משום בריאות כדלהלן (וכן פירש"י לג.) או שרוצה לטעום אבר מהחי בהיתר כעובדא דילתא (קט:). והכוונה שרוצה לאכול מאבר שנחתך קודם שיצאה נפשה, שהרי בסמוך מתירין לו לאכול רק אחר יציאת נפשה. ומ"מ סגי לבריאות כה"ג, וכן היינו ממש ענינו של אבר מהחי שנותר באיסורו גם לאחר מיתת הבהמה.

והא דשרי לעכו"ם ולעיל אמרינן דאסור לבני נח, כבר ביאר רש"י דהיינו דלעיל מיירי בטמאה או טהורה ששחטה עכו"ם דאסור לישראל, אבל כאן בטהורה לישראל ומי איכא מידי, וזה דלא כר' אחא בר יעקב לעיל לג.

ולכאורה מולחו משום שמכניסו לקדירה, וכ"כ תוס' לג. אבל אם רוצה לאוכלה חיה א"צ למליחה, וקצת רחוק שיספיק לבשל קודם יציאת הנפש, ועי' לג. דפירש"י דלכן נקט בית השחיטה משום דשייך להספיק קודם שתצא נפשה דשם לא בעי הפשט, וא"כ וכי לבשל יש זמן ולהפשיט לא. (אמנם זה י"ל דיש זמן רק לבשל ולא להפשיט ולבשל). ואולי לכן כתבו התוס' שם צלי ודחקו לחדש דכה"ג אף צלי בעי מליחה. ויל"ע. (ואגב בזכרוני שיש בגמרא באיזה מקום דבשר מבית השחיטה משיב נפש וזכרוני כעת בכזיב).

 

טוען....

הודעה ראשית   օ הודעה ראשית ללא תוכן   תגובה להודעה   օ תגובה להודעה ללא תוכן   הודעה חדשה   הודעה שנצפתה   הודעה נעוצה  
סימון משתמשים משתמש מחובר   מומחה   מנהל              תקנון הפורום
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר