"רב אחא בריה דרב איקא אמר: מדאורייתא חד נמי כשר, שנאמר (ויקרא יט) בצדק תשפט עמיתך אלא משום יושבי קרנות. אטו בתלתא מי לא הוו יושבי קרנות? - אי אפשר דלית בהו חד דגמיר".

פירוש א':
"משום יושבי קרנות" - לא די לקבוע הלכה שצריך דיין אחד דגמיר, כי פעמים מתברר שאותו דיין אינו גמיר.
לכן לכתחילה צריך להקפיד ששלושת הדיינים יהיו גמירי, לכן גם אם יקרה והדיינים לא יהיו חכמים דיים, לפחות אחד מהם בודאי יהיה גמיר כצורך. וזה פירוש "אי אפשר דלית בהו חד דגמיר".
לפירוש זה נחוצים ג' דיינים דגמירי.
כי את"ל שדי לכתחילה באחד דגמיר, יקשה:

א) כיצד ניתן לסמוך על כך שאותו דיין ראשי יהיה אכן גמיר כדבעי? הרי לו היינו בטוחים שהוא גמיר, לא היה קיים חשש "משום יושבי קרנות"!
ב) אם סומכים על כך שאותו דיין באמת גמיר, לשם מה נחוצים כלל עוד שנים.
ג) כיצד השניים הנוספים שהם בודאי 'לא גמירי' יכולים לסייע למציאות של "אי אפשר דלית בהו חד דגמיר".
ואדרבה, הם רק גורעים כי יתכן שדעתם תתקבל ברוב נגד הדיין הגמיר.
ועוד, שיכולים אפילו להטות את הדיין הגמיר עצמו, כמו שאמרו במסכת שבועות דף ל: "ומנין לדיין שלא ישב תלמיד בור לפניו? (רש"י: לישא וליתן בדין עמו שלא יטעהו) ת"ל: מדבר שקר תרחק".
ונפסק בשו"ע חו"מ ט, ז "אין לדיין להניח לתלמיד בור שישב לפניו, שלא ישא ויתן עמו ויטה מדרך האמת".

פירוש ב':
פירוש "משום יושבי קרנות" למסקנת הגמרא, שתיקנו שיהיו תמיד שלשה, כי רגילים לפעמים לדון בפני יושבי קרנות, ואז, אחד מהם לפחות יכיר את ההלכות הנחוצות לאותו דין. ומילת 'גמיר' במשפט "אי אפשר דלית בהו חד דגמיר" אין פירושה דיין-גמיר, אלא שיודע את אותן הלכות.
לפירוש זה יתכן לומר שדי לכתחילה בדיין אחד דגמיר.

וא"ת למה אם כן לא הצריכו שלשה רק כאשר אין אחד מהם גמיר. וי"ל דלא פלוג, כדי שלא יורגלו לדון בפחות מג'.

על הדעה דבעינן ג' דגמירי קשה,
מה הועילו חכמים במה שאמרו "אי אפשר דלית בהו חד דגמיר", אם אין בית הדין כשר עד שיהיו ג' גמירי?
דעה זו תתרץ:
שכך דרך הרחקות החכמים, חכמים פסלו בלית ג' גמירי. כי אפילו עברו על כך, סוף סוף נותר אחד כשר, וכשר מהתורה.