א. רב יהודה אמר באגפיה וכו', עי' גירסאות שונות על הגיליון ובמהרש"ל ובמהרש"א. והשווה שבהן שר' יהודה גם מודה להאי דרשא דמשלחי רגל, דשילוח ברגל הוא, אלא דס"ל דכיון דעיקר הילוכה הוא על ידי כנפיה, היינו רגליה, וצריכה לילך בכנפיה דוקא למסק' רש"י. ויל"ע אי לא תלש כנפיה ושילחה באופן שיכולה היתה לילך בכנפיה אבל נתרחקה מתחת ידו ברגליה, האם לא קיים שילוח לר' יהודה, ואע"פ שלא ביטל דמאי הוה ליה למיעבד, מ"מ גם לא קיים.

ב. ההוא דגזינהו לגפה. פשוט שעשה כן כדי שיוכל לתופסה, וכיון דערום הוא לזלזל במצוה מתוך שחס על כאיסר זה נגדיה ר' יהדה מכת מרדות כדלהלן. והא דא"ל רבי גדפיה לכ' הוא פלא שבינתיים יבקעו הביצים ויפריחו האפרוחים ולא יהא בהם מצות שילוח ואם יהיו אחרים אין זה קשור לשילוח זה. ואולי אחר שנתחייב לשלח לרבנן אחר שעבר הלאו תישאר מצוה זו אף ללא קשר לביצים ואפרוחין ואפילו ימותו יהא מצווה לשלח האם. ולא מסתברא. ויל"ע.

ג. ההוא דאתא לקמיה דרבא וכו'. אמר לא ידע היינו אמר רבא בליבו לכן לא כתוב אמר ליה. ובסמוך פעמיים אמר ליה ושניהם רבא אע"ג דההוא גברא לא הפסיק ביניהם, מתחילה אמר ליה רבא דילמא חד ביעתא ושוב אמר ליה רבא מתניתין היא. אלא שבאמצע ההוא ענה הן, ולא נזכר בש"ס ולכן שב לומר אמר ליה. (אולי יש לפרש שההוא ענה האי ידעי לך, כלומר אכן ידעת נכון, ורבא אמר מתניתין היא. ודוחק). ונראה דדרך התימה להטיל אחת ולכן זה נרמז בשאלת השואל. וגם נראה קצת דזה עוף משובח ויקר שאינו יודע לעוף היטב וזה ענין המצודות של רבא.

ד. יציאת רובה. הציור משונה דאיך ישלח את האם במצב זה שמיעוט ביצה בגוף האם. וכנראה יחזיק בביצה היטב ויבריח את האם ותוך כדי מעופה תינתק ממנה הביצה. ועי' בסו"פ השואל פרטים נוספים בסוגיא זו שנשמטו כאן.

ה. אסור לזכות. לכ' קצ"ב הראיה דהרי ידענו האי קרא אלא דסברנו שתקח הכוונה לקיחה ממקומם אבל לזכות תחת האם לא אסרה תורה, ור' יהודה מחדש דתקח היינו גם זכיה (בקנין יד או באופן אחר כגון חצר לבעה"ב) ומאי מייתי ראיה שנאמר וכו'.

ו. אע"ג דנפל לחצירו. הב"ח הגיה ברש"י הגהה חשובה שלא עמדה האם "מעליה" במקום עליה. וכעי"ז באמת ברש"י בעמ' הבא. ולכן כתב רש"י ביצה אחרונה דשאר ביצים ודאי עמדה ביום או לחפש מזון וכדומה ואז זכה בחצרו ואין חיוב שילוח והוי גזל גמור, ורק בזו האחרונה לא זכה ועליה נאמר דאינה מזומן וחייבת בשילוח והגזל רק מפני דרכי שלום.

ז. פירות שובכו פירש"י אפרוחין או ביצים. כנראה מהא דלא נקט אפרוחים. אבל לפי ההו"א דאגבהינהו לאפרוחים אין זה שייך בביצים רק למסק' אגבהינהו לאם. ואדרבא למסק' זה נוגע רק לביצה אחרונה לפי מש"כ רש"י לעיל. או כמה ביצים שלא עמדה מעליהן עי"ש ברש"י בעמ' הבא.