כתב חידה /חיים ברנר


זה סיפור עטור הוד,
אשר לווה תמיד במעטה סוד
הלא הוא סוד העיבור, אשר עבר מדורי דורות,
גם כשהכל היה טוב וגם כשרבו הגזרות
ישראל נתייחדו ונתאחדו, בכך שהם מקדשים את הזמנים.
דבר אשר עורר לא פעם את רוגזם של האוייבים.
ולמרות שעל המעברים, בארץ להיות
לא תמיד יכלו לעשות זאת מפני הצרות.

תקציר השתלשלות הסוד מתואר בפרק ז' מפרקי דר' אליעזר
ואף אנו נעקוב אחרי הדברים, ופרוייקט השו"ת יהיה לנו לעזר.
ראשית נקרא שם, את הדברים.
ואחרי כן נעקוב אחרי סיפורים מיוחדים

בימי "עורך" הירושלמי, רבו הגזרות.
ואפילו יום הכיפורים מפני ש"שמדא הוה" הוכרח בשבת להיות.
ומפני שלא יכלו אז בארץ לעבר השנים ולחשב החשבונות
על כן יצאו שניים למשימה, בסודי סודות
אך אליהם נטפל אחד, ורצה מעשיהם לראות.

ובדרכו לאותו מקום בו רצו למלא משימתם,
ראה מעשים אשר לא יעשו, ודאי לא ע"י כהנים מורמים מעם.
ובהסבו את תשומת לבם, דחוהו באומרם:
שמא אגיסטון הוא או לעקל הוא צריכם.

ובחזרתו אל גיסו לאחר שלא יכל בסולם לעלות,
שטח הוא בפניו את כל התלונות,
וטען, שאפילו כשלשה רועי בקר, אינם יכולים הם להיות.
ואולי הוא רמז לדברים אשר בפרקי ר"א כתובים.
שאפילו רועי צאן ובקר, בארץ עדיפים!

(כשרצה זה ששבילי דרקיע לו נהירים
להוכיח רבנותו לבל יהיו עליה עוררים
שלח לו ל"עורך" שישים עיבורים
ובכך לעקוף את גזרות הארורים.

והנה שם… )


ובתקופה בה היתה "המדינה משובשת בגייסות" –
וגזרות הרומאים מנעו מהחכמים, "מלאכתם" לעשות,
אז ירד רועה הצאן משכבר הימים,
זה שיחד עם אשתו במתבן היו לנים,
ובמקום בו הלך לעבר את השנים,
זכה לעדות אשר שמחה את הזקנים.

ואף הוא ראה אחד בשביעית זומר
וכמו אצלנו, אף הוא אומר
לעקל אני צריך לקשור התפוח,
ואמר לו: דבר זה רק הלב בטוח.


והנה היורד סמך את תלמידו,
אך הדבר לא התקבל מלבדו,
עד שסמכו זה שמצא לו חבר,
וסמכו בין שני הרים,
ולבסוף הוטל כאבן שאין לה הופכין.

אותו תלמיד נקרא גם "אחרים",
הוא הגיע ל"אותו מקום" לקראת ימי הפורים.
ואמנם מטרתו היתה עיסוק בעיבורים,
אך היה גם צריך לעשות כמעשה הסופרים.

(אמנם שם הוא גם מצא את מותו
אך רצה הוא להודיע כי מילא משימתו
"הא משיחכון דידכון " היתה הודעתו
ובני ארץ ישראל המצפים לביאתו
ידעו כי דוד מלך ישראל חי וקיים, כך גם שלח ר' חייא לרבי בשעתו.)

ואמנם היו תקופות בהם החזירו עטרה ליושנה
וכאשר הגדיים נעשו תיישים וחלפה הסכנה
שלחו שני תלמידי חכמים אל רבי חנינא
שלא ימשיך עוד לעסוק בחו"ל בעבור השנה.

ואתה אם עד לכאן הגעת
ואמנם את כל הדברים פיענחת
הרי שגם אתה קרניים צימחת
ומקווה אני שהִחכמת ושמחת.

המעוניין בפתרון מוזמן לכתוב לי
[email protected]