תמורהב ע"בכג שבט תשע"ב13:35מה כוונת רש"י בד"ה ואפילו אם תמצא לומר.. / שיננא
רש"י: ואפילו אם תמצא לומר קטן עביד תמורה כו'. רבותא אתא לאשמועינן ולא משום דאיתיה הכי:
נדמה לי שיש כלל פסיקה שאומר שכאשר הגמרא משתמשת במונח "ואם תמצא לומר", הרי שלהלכה כך יש לפסוק (((היינו: שכך הגמרא בעצם התכוונה לפסוק? היכן כלל זה מובא?))).
אם רש"י הכיר כלל זה: מדוע פירש כאן את כוונת הגמרא באופן חריג מבכל המקומות? [למה כאן הגמרא לא התכוונה לפסוק, בעוד בשאר המקומות מונח זה מבטא פסיקה של הגמרא?]
אם רש"י לא הכיר כלל זה: מדוע נחת דווקא כאן לפרש מה שפירש? הרי המשמעות הפשוטה (בלי שנכיר את הכלל הנ"ל) זה כפי שרש"י פירש, וכך צריך להיות בכל שאר ההופעות של מונח זה - אז מדוע רש"י נזכר רק כעת לציין זאת?
טוען....
הודעה ראשית օ הודעה ראשית ללא תוכן תגובה
להודעה օ תגובה להודעה ללא תוכן
☼ הודעה חדשה הודעה שנצפתה
הודעה נעוצה
סימון משתמשים:
משתמש מחוברמומחהמנהלתקנון הפורום