במשנה בדף כ"ו נחלקו ר' יהודה וחכמים ביחס לזמני תפילות שחרית מנחה ומוסף.
הגמרא בדף כ"ו: הסבירה ששורש המחלוקת נובע ממחלוקת ביחס לזמני הקורבנות השונים

ולכאורה עדיין יש לשאול מה שורש המחלוקת ביחס לזמן הקרבת הקורבנות? למה ר' יהודה סובר שתמיד של שחר קרב רק עד 4 שעות ואילו רבנן סוברים שקרב עד חצות ? וכן על זה הדרך ביחס לשאר הקורבנות

הגמרא הלכה רק שלב אחד אחורה אבל עדיין שורש המחלוקת נעלם מאיתנו