לגבי אונס, הגמרא מקשה על רבא מכך שהמגרש אנוסתו אינו לוקה בעוד לפי שיטת רבא (שהמלקות באות על כך שעבר על רצון ה', גם אם לא מהני) היה אמור ללקות גם אם חייב להחזיר את גרושתו.
הנחת הגמרא היא שהמקרה נחשב "לא מהני" משום שעל האונס להחזיר את גרושתו. לכאורה היה ניתן להקשות קושיא חזקה יותר - אם סוברים "כל שאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני" אז האשה כלל אינה גרושה!
הגמרא כלל לא מעלה על דעתה את האפשרות הזו. מדוע?