אם הבנתי נכון את הגמרא בדף ח, הגמרא חוששת שכהן ימכור בכור תם בזול לישראל
האחרון יעשה בו מום יגיד שכך קיבל אותו מהכהן ויותר לאוכלו, בתמורה הכהן יקבל בעתיד בכורות שיוולדו לישראל.
נשמע קומבינה מוצלחת שמשתלמת גם לכהן וגם לישראל, הגמרא אומרת שחכמים חשדו בקומבינה מעין זאת אולם בכל זאת קבעו שישראל יהיה נאמן לומר זאת ומומחה יתיר לישראל לאוכלו.
השאלה היא מדוע?