מיד אחרי המשנה בתחתית העמוד אומרת הגמרא:

טעמא דהקריב אחרת תחתיה הא לא הקריב אחרת תחתיה רועה מני רבנן היא דאמרי אבודה בשעת הפרשה רועה אימא סיפ' המפריש מעות לחטאת ואבדו והפריש אחרים תחתיהם יביא מאלו ומאלו והשאר יפלו לנדבה טעמא מאלו ומאלו הא הביא מאחד מהן השני יוליכו לים המלח אתאן לרבי דאמר אבודה בשעת הפרשה מתה רישא רבנן וסיפא רבי

קשה לי:
כיצד מדייקת הגמרא מהסיפא "הא הביא מאחד מהן השני יוליכו לים המלח" וכדעת רבי, והרי מה ההכרח בדיוק זה, דלכאורה ניתן לדייק כרבנן כך: "הא הביא מאחד מהן השני יפול לנדבה".

חג פורים שמח!