נחלקו רב הונא ואביי, אם אפרוח שבקע מביצת טריפה לכולי עלמא אסור להקריבו, או שלכולי עלמא מותר להקריבו. והנה דברי רב הונא והסברו נראים תמוהים, שהרי סברה פשוטה היא שהאפרוח מנותק מאימו הטריפה יותר ממה שמנותק העגל מאימו.
אמנם נדמה כי עיקר שיטתו של רב הונא, קשורה לכך ש'ביצת טריפה אסורה באכילה' (משנה עדויות ה,א), ולפיכך סובר שהאפרוח אסור לכו"ע, שהוא מעין 'יוצא מן הטמא'. ונראה שכך צריך גם לפרש את לישנא בתרא של רש"י (שגם הובאה בתוספות), שמתייחסת לחוסר גדילתה של הביצה אחרי הלידה, כמאפיין של היותה טפילה לאם (והאפרוח אסור מחמת איסורה), מול גדילתו של העגל מן האוויר, שמסמל את חיותו כיישות עצמאית.