"אמר רב: כל דאתי עלאי במחתרתא - קטילנא ליה, לבר מרב חנינא בר שילא. מאי טעמא?... משום דקים לי בגוויה דמרחם עלי כרחם אב על הבן".

מה טיבו של אותו רב חנינא בר שילא, הלא הוא רב חיננא בר שילת, שרב בטח בו אף יותר מבבניו?

אמרו במסכת שבת דף נח.
"וכי הא דאמר ליה שמואל לרב חיננא בר שילא: כולהו רבנן דבי ריש גלותא - לא ליפקו בסרבלי חתימי (רש"י: היו עושין חותמות לטליתות שלהן כעין עבדים, להראות שהן כפופין לריש גלותא), לבר מינך, דלא קפדי עליך דבי ריש גלותא (רש"י: אם תלך בלא חותם)".

אנשי ריש גלותא דרשו מכולם שיראו עד כמה כפופים הם לריש גלותא, לבל יהיו ממתנגדיו. וגם הם, כמו רב, לא חששו כלל מרב חיננא בר שילא, שהיה ענוותן ושפל רוח ביותר.