רב הונא תקיפו ליה ארבע מאה דני דחמרא
על לגביה רב יהודה אחוה דרב סלא חסידא ורבנן ואמרי לה רב אדא בר אהבה ורבנן
ואמרו ליה לעיין מר במיליה
אמר להו ומי חשידנא בעינייכו
אמרו ליה מי חשיד קב''ה דעביד דינא בלא דינא
אמר להו אי איכא מאן דשמיע עלי מלתא לימא
אמרו ליה הכי שמיע לן דלא יהיב מר שבישא לאריסיה
אמר להו מי קא שביק לי מידי מיניה הא קא גניב ליה כוליה אמרו ליה היינו דאמרי אינשי בתר גנבא גנוב וטעמא טעים
אמר להו קבילנא עלי דיהיבנא ליה איכא דאמרי הדר חלא והוה חמרא ואיכא דאמרי אייקר חלא ואיזדבן בדמי דחמראאם "קא גניב לי כוליה" - אז כיצד "קבילנא עלי דיהבינא ליה"?
קושיה זו הוליכה אותי
לדק"ס, ושמחתי לראות שהביא שם מכתי"מ דליתא לתיבות אלו, ובהגהה באות ל כתב "וכן ליתא בכד הקמח ובמנוה"מ שם ולא העתיקו הערוך בערך שבש ועי' רש"י ד"ה מי שבק".
וראו כאן מה שביאר האמרי נועם בד"ה הא קא גניב בדעת רש"י שכתב - "מי שביק לי מידי מיניה. וכי אינו חשוד בעיניכם שהוא גונב לי הרבה יותר מחלקו".