אם מסופק בין וכתבתם ראשון לשני חוזר לראשון.
האם מותר להפסיק באמצע ק"ש ולשאול את חבירו אם שם לב אם הוא בראשון או בשני ?
מדוע לא דנים גם במסופק בין מזוזות בפרשה ראשונה לשניה, או ביתך ובשעריך, הרי זה אותו ספק ?
אם נאמר שקריאת 'מזוזות הראשונה והשניה זהה אכן אין הבדל אך אם יש שוני בקריאה, שבשניה המזוזות מלא יותר בוו נוספת, אזי כשמגיע למזוזות אינו מסופק עוד ואינו צריך לחזור.
האם ירושלמים המקפידים על אמירת מאתיים, ראשון, הראובני וכדו' בא' נחה נשמעת גם מאריכים באותיות מלאות אחרות כמו בחולם ושורוק ואם כן ספקם שונה משל אלו שאינם מקפידים בזה ?
רוב בעלי הקריאה ששמעתי עד היום קוראים בתורה בלי להקפיד ולדקדק באותיות, ואם המנגינה ארוכה, הם מוסיפים אה-ה-ה למלים והברת קצרות, למשל 'רק' הם יקראו בטעם רביע כך : ר-ה-ה-ה-ק וכן הלאה, האם אין ראוי לקצר ולקרא רק ודי ?
כשאני קורא בתורה אפשר בנקל לשמוע אם המלה כתובה בכתיב מלא או חסר, אך לא ברור לי אם יש לכך חשיבות כלשהי לבד מתפארת הקריאה.