"ואמר רבי אלעזר: לעולם הוי קבל וקיים. אמר רבי זירא: אף אנן נמי תנינא: בית אפל אין פותחין לו חלונות לראות נגעו, שמע מינה".

וכן אמרו בכמה מקומות:
"רבי יוסי ברבי חנינא אמר... דגים שבים מים מכסין עליהם ואין עין הרע שולטת בהם".
ובבתי מדרשות ח"ב במדרש בין מים למים
"כדגים הללו שהם בתוך המים, תוך ממש שאין שום מצודה נכנסת שם".

וכן אמר רבי יצחק במסכת תענית דף ח: "אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין, שנאמר (דברים כ"ח) יצו ה' אתך את הברכה באסמיך".

ובמסכת בבא בתרא דף ב:
"אמר ר' אבא אמר רב הונא אמר רב: אסור לאדם לעמוד בשדה חבירו בשעה שהיא עומדת בקמותיה".

רב לשיטתו במסכת בבא מציעא דף קז:
"(דברים ז') והסיר ה' ממך כל חלי, אמר רב: זו עין. רב לטעמיה, דרב סליק לבי קברי, עבד מאי דעבד. אמר: תשעין ותשעה בעין רעה, ואחד בדרך ארץ".
ופירש רש"י: "כל חלי - דבר שכל החלאים תלוין בו, וזו העין, עין רעה. עבד מה דעבד - יודע היה ללחוש על הקברות ולהבין על כל קבר וקבר באיזו מיתה מת: אם מת בזמנו אם בעין רעה".

וכן לשיטתו במסכת סנהדרין דף צג.
"ורבנן, להיכן (אזול?) [אזלו] - אמר רב: בעין [הרע] מתו... כתנאי; רבי אליעזר אומר: בעין [הרע] מתו ".

כמו כן, על מי שלא רק הביט אלא גם קילל, אמר רב יהודה אמר רב במסכת סנהדרין דף צ: ובמסכת מכות דף יא. "קללת חכם, אפילו על חנם היא באה".

גם רבי יצחק לשיטתו במסכת מגילה דף כח. ובמסכת בבא קמא דף צג. "לעולם אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך" (במסכת מגילה דף טו. איתא בשם רבי אלעזר אמר רבי חנינא, וגם הוא לשיטתו לעיל).