רש"י כתב גבי זב שראה קרי שמתקנת עזרא צריך טבילה, אע"פ שטמא שבעה ואין טבילה זו מטהרתו, כדי שיוכל לעסוק בתורה. והוסיף רש"י וז"ל, "וכן נדה אם באה להתפלל י"ח". ולכאו' פשט לשונו הוא שאין עליה חיוב להתפלל, אלא שאם רוצה יכולה להתפלל, שאל"כ היה לו לכתוב "וכן נדה לתפילה", כמו שכתב גבי זב, או באופן אחר "וכן נדה כדי שתוכל להתפלל". ואם אמת הוא בדעת רש"י, צ"ב מה שכתב הערוה"ש (או"ח סי' קו סע' ז), בעניין מחלוקת הראשונים אם תפילה מדאו' או מדרבנן, שכתב הערוה"ש דלמ"ד דרבנן, צ"ל שגם הנשים חייבות באותו אופן כמו אנשים, דהיינו י"ח ברכות ג' פעמים ביום, וז"ל שם- "והנה זהו ודאי דלרש"י נשים חייבות בג' תפלות ביום כאנשים שהרי לדידיה אין חילוק בדרבנן בין זמן גרמא לאין זמן גרמא וגם להתוס' כן הוא שהרי לדידהו אומרת הגמרא מפורש כן דאע"ג דזמן גרמא מ"מ כיון דרחמי נינהו חייבינהו רבנן אף בזמן גרמא וממילא דחייבות כאנשים אבל להרי"ף והרמב"ם דלא גרסי טעם דרחמי אלא חיובן מן התורה מפני דאין הזמן גרמא ממילא דאין חיובן אלא פעם אחת ביום ובאיזה נוסח שהוא דאין לומר דאחרי שתקנו חכמים ג' פעמים ביום ובזמנן חל חיוב זה גם עליהן דא"כ מאי פריך פשיטא הא טובא קמ"ל אלא ודאי כמ"ש".
וא"כ מרש"י פה לכאו' קשה עליו.
ואמנם בסוף הסע' הביא שאפשר שאף לדעת רש"י אין חיובן אלא פעם אחת ביום, עי"ש בביאורו, ולפ"ז אפשר לומר שמה שרצה רש"י לומר כאן הוא שאם באה להתפלל י"ח, דהיינו באיזה זמן ביום שתרצה, שהרי חייבת רק פעם אחת, צריכה טבילה לזה.