"אמר ריש לקיש: טבא דנפחא מדבר נפחא".
פירש רש"י:
"טבא מליה דר' יצחק נפחא מדבר נפחא - ר' יוחנן דמקרי בר נפחא בכולא התלמוד, כמו (בבא מציעא פה, ב) מאן עייל - בר נפחא. נראה למורי דאביו של ר' יוחנן הוי נפחא ולהכי מיקרי בר נפחא".

ובהמשך הגמרא:
"והזהרו בבני עמי הארץ שמהן תצא תורה".

נתקשו המפרשים מה עניין שתי הסוגיות זו לזו.
עוד קשה, וכי מכבודו של רבי יוחנן שיהו מזכירים בכל מקום שאביו נפח היה?

אלא, שחכמים רבים נקראו רבי יוחנן.
רבי יוחנן בן זכאי, רבי יוחנן בן ברוקא, רבי יוחנן בן נורי, רבי יוחנן בן החורנית, רבי יוחנן בן אלעזר, רבי יוחנן בן תורתא, רבי יוחנן בן דהבאי, רבי יוחנן בן גודגדא.
ורק רבי יוחנן בר נפחא נקרא רבי יוחנן סתם, ולא נתפרסם שם אביו, שלא היה חשוב כלל.
כי הזכרת שם האב מורה על כך שיפה כח האב ככח הבן. כמשמע במסכת מגילה דף טו. "אמר עולא: כל מקום ששמו ושם אביו בנביאות - בידוע שהוא נביא בן נביא. שמו ולא שם אביו - בידוע שהוא נביא ולא בן נביא". ובמסכת סנהדרין דף צח. "אמר ליה: מאי אמר לך? - אמר ליה: שלום עליך בר ליואי. - אמר ליה: אבטחך לך ולאבוך לעלמא דאתי".
שמצד אחד זכות גדולה היא שהבן ממשיך לעסוק בתורה במקום אביו. אך גם זכות יותר גדולה שממקום שהיה ללא תורה כלל, מתגדלת התורה.

שאמרו במסכת בבא מציעא דף פה.
"כל שהוא תלמיד חכם, ובנו תלמיד חכם, ובן בנו תלמיד חכם, - שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם, שנאמר (ישעיהו נט) ואני זאת בריתי וגו' לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם... מכאן ואילך תורה מחזרת על אכסניא שלה".
וכן מסופר לפני כן שם על רבינו הקדוש שהיה מחזר אחר צאצאי החכמים דוקא, להשיבם לדרך התורה.

ולמרות זאת אמרו שם:
"כל המלמד את בן חבירו תורה זוכה ויושב בישיבה של מעלה, שנאמר (ירמיהו ט"ו) אם תשוב ואשיבך לפני תעמד.
וכל המלמד את בן עם הארץ תורה אפילו הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה - מבטלה בשבילו, שנאמר (ירמיהו ט"ו) ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה".

וזהו שרמזו לאותו בר נפחא, ואמרו בהמשך הגמרא כאן: "והזהרו בבני עמי הארץ שמהן תצא תורה".
ובמסכת נדרים דף פא. "שלחו מתם... הזהרו בבני עניים שמהן תצא תורה, שנאמר: (במדבר כד) יזל מים מדליו, שמהן תצא תורה".
שיש להם מעלה שבכוחם לחדש יותר בתורה. ואילו הבא מזרע של חכמים אינו אלא ממשיך את תורת אבותיו.
וזהו פירוש לשון "שמהן תצא תורה", כמו שאמרו בויקרא רבה (וילנא) פרשת שמיני פרשה יג סימן ג
"אמר הקדוש ברוך הוא תורה חדשה מאתי תצא, חדוש תורה מאתי תצא".