החיילים?

"ברית לפי שאינה בנשים תורה ומלכות לפי שאינן לא בנשים ולא בעבדים" מילא לגבי
ברית הרי מובן הסברה מדוע לא יכולות לומר על בריתך שחתמת בבשרינו על אף שניתן לומר שהנוסח הוא כללי והכוונה שחתמת בבשר של עם ישראל (הגברים)

אבל בברכת ירושלים הנוסח הוא תפילה לרבש"ע שירחם על עם ישראל על ירושלים על מלכות בית דוד ועל המקדש יש כאן כמיהה של העם למצב שלם ובקשה מרבש"ע שיעזור לנו להגיע לגאולה השלימה בבניין ירושלים מלכות בית דוד ובניין ביהמ"ק וכי זה לא שייך שגם הנשים יבקשו?

וכי מי שלא משרת בצבא גם אם הדבר הוא בהיתר גמור ועושה בזה מצווה גדולה לא מן הראוי שהתפלל לשלומם של החילים שמחרפים נפשם ומסתכנים על הגנת העם והארץ?

וכי יש פגם גם לאדם שאינו רואה אידיאל גדול בתקומתה של מדינת ישראל אבל למעשה הוא גר בה שיתפלל לרבש"ע שיגן על המדינה וייתן עצה טובה למנהיגי המדינה? הרי יש כאן רק בקשות למען עם ישראל וטובתו, מה הפגם בכך?

מצורפת התפילה בפניכם וכי על מה יצא הקצף אם חולק על כך שהיא ראשית צמיחת גאולתנו יכול לומר הכול חוץ ממילים אלו (אא"כ חושש לשנות ממטבע שטבעו חכמים)
וכי תפילה לשלום הקיסר ירום הודו מותר ותפילה לבנינה וחיזוקה של מדינת ישראל ושמירה על העם היושב עליה אסור לומר?

מצורף הנוסח:
אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ,
בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ.
הָגֵן עָלֶיהָ בְּאֶבְרַת חַסְדֶּךָ, וּפְרֹשׂ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ,
וּשְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ לְרָאשֶׁיהָ, שָׂרֶיהָ וְיוֹעֲצֶיהָ, וְתַקְּנֵם בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ.
חַזֵּק אֶת יְדֵי מְגִנֵּי אֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ, וְהַנְחִילֵם אֱלֹהֵינוּ יְשׁוּעָה וַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן תְּעַטְּרֵם,
וְנָתַתָּ שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וְשִׂמְחַת עוֹלָם לְיוֹשְׁבֶיהָ.
וְאֶת אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל,
פְּקָד נָא בְּכָל אַרְצוֹת פְּזוּרֵיהֶם,
וְתוֹלִיכֵם מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְצִיּוֹן עִירֶךָ
וְלִירוּשָׁלַיִם מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ,
כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךְ:
אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. (דברים ל, ד)
וֶהֱבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ. (דברים ל, ה)
וּמָל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ. (דברים ל, ו)
וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי תּוֹרָתֶךָ,
וּשְׁלַח לָנוּ מְהֵרָה בֶּן דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ, לִפְדּוֹת מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתֶךָ.
הוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל אַרְצֶךָ,
וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ:
יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ
וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָמֵן סֶלָה.