ביטול בית המדרש הינו אפילו בהוצאת מילה אחת שאין בה צורך!!

הגמ' אומרת בדף נג, א, כי ב"ש סוברים שאם היו יושבים בביהמ"ד והביאו נר לפניהם, כל אחד יברך לעצמו ברכת מאורי האש ולא ישמעו כולם מפי אחד (כדברי ב"ה, שמנמקים זאת בכך שרוב עם הדרת מלך), וזאת מפני ביטול בית המדרש. והגמ' מביאה לכך ראיה שבני ביתו של רבן גמליאל לא היו אומרים מרפא בבית המדרש מפני ביטול בית המדרש.

לכאורה קשה, מה הראיה מבית רבן גמליאל, שכן ב"ש דיברו על ביטול תורה של כל ביהמ"ד לצורך שמיעת ברכה, ואילו בית ר"ג על אמירת מרפא לאחד שהתעתש, ואולי אפשר לומר שהראיה מבית ר"ג שאפילו מילה אחת היא ביטול תורה וכש"כ מספר מילים.

אבל יותר מזה קשה, שכן שיטת ב"ש לא מובנת לכאורה, שכן ב"ש אומרים שלא ישמעו כולם את הברכה מפי אחד אלא כל אחד יברך לעצמו, אבל עדיין יהיה ביטול אותה באותה כמות, שכן אם כל הבימ"ד לא לומד בזמן הברכה, אז יש ביטול מלימוד של כל הבימ"ד למספר שניות ואילו אם כל אחד מברך בפני עצמו, יש ביטול של כל אחד בזמן אחר, אבל בסך הכל במצטבר זה יהיה אותו זמן ואם כן מדוע מעדיפים ב"ש שכל אחד יברך לעצמו.

ואולי כוונתם למושג הידוע של ביטול תורה באיכות וכדברי הגמ' במגילה ג, א, "מבטלין ת"ת למקרא מגילה", ולכאורה זה תורה וזה תורה, וא"כ מה שייך לומר "מבטלין", אלא שקריאת מגילה הינה לימוד תורה שנופל באיכותו מלימוד תורה בעמקות ולכן נקרא ביטול.
ולפי זה א"ש דברי ב"ש שכן ביטול תורה של כל ביהמ"ד גדול יותר מביטול תורה של כל לומד, גם אם מדובר בסך הכל באותו זמן, שכן זה ביטול תורה באיכות, וב"ש חוששים לביטול אפילו מועט של כל ביהמ"ד, שכן אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי, ולכן חלילה השבת כל בימ"ד לעניית ברכה יכולה לזעזע העולם.

אלא שראיתי בעץ יוסף על העיון יעקב שהסביר בפשטות שלדברי ב"ש יש ביטול תורה גדול יותר כאשר אחד מברך לכולם מאשר כאשר כל אחד מברך בפני עצמו, שכן כאשר אחד מברך, בשביל לצאת י"ח יש לומר אמן, ואילו כאשר כל אחד מברך לעצמו אין לומר אמן. נמצא איפוא, לשיטת העץ יוסף, שעדיף שכ"א יברך לעצמו שכן כך ייחסך ביטול התורה של עניית אמן – מילה אחת בלבד!!

ועתה א"ש הראיה מבית ר"ג שכן אסור להפסיק אפילו למילה אחת – אסותא או אמן!

ונראה שלכך כיון רש"י באומרו "מפני בטול בית המדרש. שבזמן שאחד מברך לכולם הם צריכים לשתוק מגרסתם כדי שיתכונו כולם וישמעו אליו ויענו אמן"

ולענין אם אומרים אסותא בבימ"ד, ראה בשו"ע יו"ד סימן רמ"ו, הלכות ת"ת, ונראה לי שבטור הביא את דעת הפרישה שדין זה אינו נוהג בימינו שלא נזהרים כ"כ בביטול ביהמ"ד, אך אין לי הטור ת"י, ואודה למי שיוכל להביא הנוסח המדויק של דברי הפרישה.