אשמח להסבר, כך הבנתי את רש"י בסוגיה:
מכיוון שיש רוק וזיבה של זב שהם "אב הטומאה" - שמטמאים אדם וכלים, גזרו חכמים שמשקים לעולם יהיו "ראשון לטומאה" - שיטמאו אדם וכלים.

והרי ראשון לטומאה לא מטמא אדם וכלים, אלא רק אב הטומאה? היה צריך לגזור להפוך משקים ל"אב לטומאה"? או שמשקים זהו דין מיוחד ש"ראשון" הופך נוגע גם ל"ראשון"?