שלום
אינני מבין מדוע הגמרא אומרת שהמחלוקת היא בנושא גזרה משום ניצוצות.
היה נראה לי שהמחלוקת היא האם ניתן להשתמש בכוס טמאה או לא.
לבית הלל, אין בעיה להשתמש בכוס טמאה,
ולבית שמאי אין להשתמש בכוס טמאה.
נראה לי שזהו שורש המחלוקת.
מדוע אם כן טוענים בית הלל שניצוצות לא שכיחי?
הרי גם אם יש ניצוצות אין בעיה מבחינתם, שכן הכוס טמאה והידיים ממילא טמאות.
אז מה זה משנה?
הרי הם נוטלים ידיהם אחרי זה
ועוד, אם ניצוצות לא שכיחי, לא תעבור טומאה לידיהם מהכוס
(אם ינגבו ידיהם היטב)

אשמח לקבל הבהרה

אהרן