שלשה מעין העולם הבא, אלו הן: שבת, שמש, ותשמיש.
תשמיש דמאי?
אילימא תשמיש המטה - הא מכחש כחיש!
אלא: תשמיש נקבים.

הרב רפאל ברדוגו [והזכרתיו פה] (שרביט הזהב, כרך א, עמ' נג):
נראה שאין זה אלא דחייא בעלמא, ועיקר הפירוש תשמיש ממש, והגם דמיכחש כחיש, סוף סוף יש בו תענוג רב על כל תענוגי העולם... ולקוצר דעתי אין שום ספק דפירוש הברייתא הוא תשמיש ממש, כפשט תשמיש בכל מקום... אחר זמן רב שכתבתי הפירוש של תשמיש שהוא כפשוטו, אינה ה' לידי ספר קדמון כתב משם החסיד מהר"ר שלמה אלקבץ זלה"ה, שפירש כן ולאו בפירוש איתמר אלא מכללא... ושנייחס להרב הנזכר שלא ראה מסקנא דש"ס, חסרון גדול הוא לרב כמוהו חלילה, אלא ברור כמ"ש.

האם מי שלמד את הגמרא חשב שמדובר בדחייא בעלמא?
ואם אפשר להשתמש בעיקרון זה של "דחייא בעלמא" - מה הגבול?