סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 

פורום פורטל הדף היומי

ברכותנז ע"איב תשרי תשע"ג15:19הערות לדף נז. / ‏המכריע
א. העונה יהא שמיה רבא. אמרנו בדרך צחות שלחלום על אמירת יש"ר ועל ק"ש ותפילה הם דברים גדולים, אבל בלבד שבשעת ק"ש ותפילה לא יחלום...
- ובענין מניח תפילין בחלום, לכאורה לפי המתבאר בסוגיא היינו דוקא במניח תפילין של ראש.
- נראה שכל הפתרונות שכאן הם המשך דברי ריב"ל לעיל בעמ' ב', אלא שבאמצע דבריו מפסיקים אותו עם מובאות של דברים הקשורים לדבריו, ודוק.
ב. הבא על אמו וכו'. להלן על אשת איש נתפרש והוא דלא ידע לה ולא הרהר. כמובן באמו ואחותו לא שייך לא ידע לה ומסתברא שא"צ לומר לא הרהר כיון שביטלו יצה"ר זה כמובא ביומא. אבל לגבי נערה המאורסה לכאורה זה בתנאים הנ"ל.
ג. בפתרונותיו של רבי חייא בר אבא. חטים ושלום. ראה ביבמות שחיטים בבית במציאות מביאים שלום במציאות. – שעורים ורבי זירא. עליו איתא בסוף כתובות שהיה משתמיט מיניה דרב יהודה שהיה אוסר לעלות. והנה אנו רואים כאן קצת את מקור כוחו של רבי זירא לחלוק על רבו, על ידי הארה משמים. – הרואה תאנה, נוצר תאנה. יצויין שדרשו פסוק זה על יהושע שהיה נוצר תורת משה. ובמדרש יש מעשה ברבי עקיבא ששנה לתלמידיו תחת התאנה עי"ש. – הרואה זיתים. ניכר שחסר בגמרא, רברבי. וראיתי כבר בעוז והדר שהביאו הגהה. – שמן זית. נתפרש בכמה מקומות שהמנורה קשורה עם אור התורה, הרוצה שיחכים ידרים ועוד. – לפינת מענייני דיומא. כמה נאה סרו עוונותיו ותמו עוונותיו לדף של מחרת יום הכיפורים. סימן יפה לו. ולהלן בסוף העמוד קורעין לו גזר דינו ועוונותיו מחולין. ובהמשך כל ארבעת המינים ביום יא תשרי, יום השוק העולמי של ארבעת המינים!
ד. בפתרונותיו של רבי יוסף. קישואים. פלא שהרי קישואים אין להם קליפה בסגנון ביצים ואגוזים. ושמעתי מא' הלומדים שבחו"ל יש לקישואים קליפה קשה מאד. –
ה. נחש. נשכו. לא נתפרש אי הוא לנחש או הנחש לו. וכן הרגו בסמוך. ומשמע להדיא דהרגו היינו הוא לנחש שלכן סבר רב ששת כל שכן כדפירש"י שהרי נתגבר. ולפ"ז גם נשכו היינו הוא לנחש.
ו. (נז:) ג' נביאים. לפנינו ד'. ולכן מסוה"ש מחק יחזקאל והגר"א מחק ישעיה. – מגילת אסתר. יל"ע מדוע זה אינו מן הכתובים הקטנים. - שלשה חכמים. רבי חכמה. זה לא לפי סדר הזמנים ולא הוברר מדוע רבי וחכמה. ורב נסים גאון גרס רבי עקיבא יצפה לחסידות ומבאר זאת היטב. - ראב"ע ועשירות. כדאיתא שמעשר בהמה שלו היו יב אלף עגלים בשנה. ואמנם רב נסים גאון גרס ראב"ע וחכמה עי"ש בדבריו הנפלאים. – רבי ישמעאל בן אלישע. למחרת אלה אזכרה. ועי רנ"ג שהאריך. – בן עזאי. יל"ע היכן מצינו לו חסידות מופלגת על בני דורו. ובן זומא בחכמה לכ' היינו שנכנס לפרדס (ובן עזאי עמו). – כל מיני חיות. מובא לעיל נז סוף עמ' ב' אבל הקיפוד חסר שם. – חוץ מראשי לפתות. עי' רש"י שמרמז לראשי האלות שמכין בהן. ולעיל למדנו גם אוי לבית (לכרס) שלפת עוברת בתוכו.
ז. חמשה וששה ועשרה. לענ"ד הוא ט"ס וצ"ל חמשה וששה וששה ועשרה. – אש א' מששים לגיהנום. ידועין דברי הרמב"ן בזה. ומעשה נורא שאירע עם הרב שך בזקנותו המופלגת. – דבש למן. כנזכר שם וטעמו כצפיחית בדבש. – שינה ומיתה. גם בפשוטו הישן מעבר לדרוש לו, בזמן השינה הוא בשביתה מהחיים, בבחינת מוות רח"ל. – שינה דכתיב ישנתי אז. ידועין דברי הרמב"ם די לו שיישן שלישן (של כד שעות היממה, כלומר ח' שעות). ורמזו ישנתי "אז" בגימטריא 8, ינוח לי. והממעטים כדי מחצית דרשו ישנתי אז, 8, ינוח "לי" יהא בזה מנוחה ל40 שעות.
ח. מת בבית שלום בבית. לא נתפרש הטעם. ואפשר מפני שהוא כבר לא יכול להחזיק במחלוקת, גם קנאתם גם שנאתם כבר אבדה.
ט. שנתן ארך אפים לעוברי רצונו. מומלץ בחום לקרוא את הקטע הראשון בספר תומר דבורה. קצת קשה לחטוא אחרי שקוראים זאת. – מקום שנעקרה. תוס' מביאים ירושלמי נעקרה מכאן וניתנה כאן, משמע שניהם בארץ ישראל, וא"כ סיתראי נינהו למה שהביאו בריש פירקין מהירושלמי עצמו. ודוחק דנעקרה מא"י עם כל הע"ז שבא"י ונקבעה בחו"ל. – מפני שרובה עובדי כוכבים כמובן צ"ל שרובה גויים. הצנזורה כאן ממש מגוחכת. - רבא כי הוה חזי חמרי. יתכן שהכוונה למנהיגי החמורים הלא המה החמרים. ואם הכוונה לחמורים, הרי לנו חידה נאה היכן מצינו חכם בש"ס שקרא לחמורים צדיקים.

 

טוען....

הודעה ראשית   օ הודעה ראשית ללא תוכן   תגובה להודעה   օ תגובה להודעה ללא תוכן   הודעה חדשה   הודעה שנצפתה   הודעה נעוצה  
סימון משתמשים משתמש מחובר   מומחה   מנהל              תקנון הפורום
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר