[1]
בנסורת של חרשין וכו': איבעיא להו רבי יהודה אנסורת של חרשין קאי או אנעורת של פשתן קאי ...

במהרש"א הביא 2 אפשרויות כיצד לבאר את האפשרות ש"אנסורת של חרשין קאי", שהרי לכאורה קשה שהרי דין נסורת של חרשין מובא במשנה לפני דין נעורת של פשתן דקה ורק אח"כ מובאים דברי ר' יהודה - ולכן קשה לומר שדברי ר' יהודה מוסבים אלפני פניו ולא אלפניו, וע"ש.

ופעם ראיתי בספר "משנת רבי יעקב" (ספר ישן שפגשתי במקרה בספריה תורנית גדולה מאוד) שהציע תירוץ אחר וזה לשונו:
"ואינו מובן דמה נסתפקו הלא בוודאי דברי ר"י קאי על נעורת של פשתן דסליק מיניה ולא על נסורת של חרשין דתנן לפני זה, אבל מזה נראה שהיה לפניהם חילופי הגירסא במשנה דבקצת משניות הוי תנן כמו בנוסחא דירושלמי בנעורת של פשתן ובנסורת של חרשין ר"י אוסר בדקה וכו' וא"כ משמע דר"י על נסורת של חרשין קאי ובקצת משניות הוי כמו שלפנינו והיינו דאיבעיא להו בגמ' איך קאמר ר"י ופשיט ליה מברייתא וכו' וממילא דנוסח המשנה שלנו היא המחוורת".

[2]
לגבי מנין "מלאכה מלאכתו ומלאכת שבתורה ארבעים חסר אחת" - כדאי לראות את החשבון המובא ברבינו חננאל על אתר.

[3]
אמר רבא לא שנו אלא שלא טמן בהן אבל טמן בהן מטלטלין אותן איתיביה ההוא מרבנן בר יומיה לרבא טומנין בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן כיצד הוא עושה נוטל את הכיסוי והן נופלות אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רבא לא שנו אלא שלא יחדן להטמנה אבל יחדן להטמנה מטלטלין אותן

בתוס' (נ ע"א) ד"ה אלא אי איתמר עמד על הקושי בדו-שיח שלעיל,
אך ראיתי פירוש מחודש ביעב"ץ, שפותר קושיה זו באופן אחר, שכתב על "איתיביה ההוא מרבנן בר יומיה לרבא":
"גמ' לרבא. נ"ב למילתיה דרבא:"