לעיל בדף קיב ע"א מבואר בגמ' "מדקמתרץ ר' יוחנן אליבא דר' יהודה, שמע מינה הלכה כר' יהודה". כלומר, אם ר' יוחנן מחדש דינים אליבא דר' יהודה, מכלל שסובר כמוהו.

לעומת זאת כאן בדף קטז ע"ב אומר שמואל דין, ומסביר רב אשי ששמואל למעשה לא סבר כלל אלא אמר את דבריו אליבא דר' נחמיה בלבד. יוצא, שאמורא יכול לומר דין שנכון רק אליבא דתנא אחד, ובכל זאת אין הוכחה שסובר כמוהו. האם אין זאת סתירה? מישהו ראה שדנים בזה?