לכאורה מלשון הגמרא משמע שהידיעה היא זו שפוטרת, אך מהברייתא (ולפי פירש"י) משמע שהביאה פוטרת ולא רק ידיעה.
הנה המקורות לשאלה שלי:
גמרא: אמר מר ונעלם מכלל שידע מאי משמע אמר רבא מדלא כתיב והיא עלומה ממנו א''ל אביי אלא מעתה גבי סוטה דכתיב {במדבר ה-יג} ונעלם מעיני אישה מכלל דהוי ידע מעיקרא אי הוה ידע מי בדקו לה מיא והא תניא {במדבר ה-לא} ונקה האיש מעון והאשה ההיא תשא את עונה בזמן שהאיש מנוקה מעון המים בודקין את אשתו אין האיש מנוקה מעון אין המים בודקין את אשתו
רש"י: אין האיש מנוקה מעון. שבא עליה אחר שנסתרה:
טוען....
הודעה ראשית օ הודעה ראשית ללא תוכן תגובה
להודעה օ תגובה להודעה ללא תוכן
☼ הודעה חדשה הודעה שנצפתה
הודעה נעוצה
סימון משתמשים:
משתמש מחוברמומחהמנהלתקנון הפורום