רש"י מביא (נדמה לי ד' ע"ב) שלמאן דאמר הדורש כלל ופרט וכלל,
בשבועות נרבה רק לעתיד, אבל גם מה שלא להרע או להיטיב. פרווה כזה.
מהי הדוגמא של לא להרע ולא להיטיב?

הרי להרע או להיטיב לא מדברים רע אמיתי או טוב אמיתי אלא חיובי ושלילי.
אעשה משהו או לא אעשה משהו.

אני חשבתי אולי מדובר בסתם שבועת ביטוי שנשבע למשל שיש בהודו כך וכך מיליוני בני אדם, וזה לא דבר ידוע שנחשב לשבועת שוא.
האם זו הכוונה?