"שלוחי מצוה אינן ניזוקין". שאלני חבר, האם הכוונה במילה "שלוחי" הינה לאנשים שנעשו שליחים לקיים מצווה לאחר שמישהו שלח אותם, או שמא הכוונה לכל הולך לדבר מצוה. וחשבתי להביא ראיה מדברי האור החיים הקדוש בפרשת וישב, שפירש שיעקב אמר ליוסף "ועתה לכה ואשלחך...והשיבני דבר" כי ציווה אותו גם להשיב לו כדי שיהיה מצווה גם בחזרה, שכן יעקב אבינו חשש למ"ד ששלוחי מצוה אינן ניזוקין רק בהליכתן, ולא בחזירתן, ומכל מקום נראה בפשטות שאמנם שם היה מדובר בשליחות אבל ה"ה כל הולך לדבר מצוה אינו ניזוק. ובאור החיים הקדוש שאל, והרי יוסף ניזוק, ושלוחי מצוה אינן ניזוקין? ותירץ שני תירוצים: האחד שעלה לגדולה ובסופו של דבר היה להצלה, והשני שיוסף שינה מדברי יעקב, שכן הציווי היה ללכת לשכם אבל כשהגיע וראה שאינם בשכם ופנה למקום אחר לחפשם, שוב לא היה עוד שליח ולכן לא חל הכלל שלוחי מצוה אינם ניזוקין, ולכאורה לפי תירוץ זה צ"ל שכל הדין של שלוחי מצוה הינו בשליח כפשוטו, אבל קשה לומר הכי ואודה למי שיאיר עיני במאור תורתו.