יז.
א. ונגע בכנפו כתיב. הגמרא מחפשת לפי שמואל ציור של חמישי בקודש, ודוחקת שבכנפו הכוונה שהלחם נגע בדבר נוסף שנגע בשרץ שבכנפו. וקצ"ע מדוע הוצרכו כ"כ לידחק אליבא דשמואל, הא יש לומר בפשטות ואל שמן ואל כל מאכל, שהשמן הרביעי נגע במאכל. ורש"י לעיל נדחק או שמן או מאכל, אע"פ שתפס אותו לשון כמו אל הלחם ואל הנזיד וכו', ולכ' שפיר היה לנו לפרש דשמואל פירש דהשמן נגע במאכל. וצ"ב.

ב. דנגעי כולהו בראשון. ר"ל רק בשאלה השניה של חגי, וכמו שפירש"י ודוק.

יז:
ג. ואי הלכתא מי גמרינן מינה, עי' רש"י שכתב שאר משקין. כוונתו למשקין שמחוץ לעזרה, וכן בכל ההמשך כמה פעמים.

ד. ר' יוסי ור' שמעון אומרים לכלים וכו' והכא קאמר ר"ש בכלים וכו'. יש לשים לב שהכלים הראשון הכוונה למשקין ספק טמאין שנגעו בכלים, והכלים השני הכוונה שהמשקין קיבלו טומאה (בעזרה) בעודן בכלים.

ה. קשיא. רש"י כ' דכך גרסינן. לכ' בא לאפוקי דל"ג תיובתא. ובדרך כלל המטרה היא לומר שלא נדחה לגמרי (ראה כאן בר"ח) ובכל זאת מסיים רש"י דדבריו לאו מילתא היא.