סב.

א. בראש העמוד. נמצא כאן היכי תימצי של מחשבה אחת הפוסלת בקרבן ומחשבה שניה שג"כ פוסלת, ומ"מ בחשב שתיהן יחד הקרבן כשר. (פסח שלא למנוייו פסול, לערלים פסול, אבל לשלא למנוייו ערלים, לרבה כשר. אלא שאי"ז לגמרי בדקדוק, כי לערלים הפסול הוא דוקא ערלים מהמנויים, וערלים המכשיר הוא ערלים לא מנויים).

ב. רש"י ד"ה הואיל. לא סעד ליה. לגירסא זו הכוונה לא עומד לאכול את מה שאפה. אמנם נראה שזו הגהה והגירסה הנכונה סעד ליה, והכוונה כבר סעד את סעודתו, ראה רש"י לעיל מו: ד"ה האופה.

סב:

ג. מתיב רב הונא וכו'. פלא על המסוה"ש שלא ציין לתוספתא כאן פ"ד.

ד. ר' שמלאי וכו'. ראה ברבינו חננאל בעמ' הבא לקראת סופו (לפני המשנה) את העובדה הזו בשינויים רבים.