א. אינני זוכר אם כבר שאלתי זאת בפורום, ברם אין בידינו שום מידע על מסלול האמה בעזרת הכהנים. בכל אופן, בעת שחיטת הפסח גדשו הדמים את רצפת העזרה והכהנים הילכו עד ארכובותיהם בדם. לא מובא בשום מקור בחז"ל שהיו מעקות לעזרה, בין עזרת הכהנים לעזרת ישראל הנמוכה ממנה בכמה מדרגות ( ואמנם המדרגות היו בצד ובמרכז עמד הדוכן ).לא מעקות קבועים ולא זמניים. המדרגה העליונה לא היתה גבוהה מרצפת עזרת הכהנים.
מה אם כן מנע את הדמים מליזול לעזרת ישראל ולהצטבר בעזרת הכהנים ?
אשמח לקרוא אם יש למישהו הסבר.
ב. הגמרא מוסרת שהכהנים מסרו את הבזיכים מיד ליד וכהנים רבים היו מעורבים בכך בעת הקרבת הפסחים. רק בפסחים עשו זאת כי רק בהם לא היה חשש בלבול בכוונת המעבירים לשם הפסח, ומאידך 'ברוב עם הדרת מלך' לכן הרבו במבצעי הולכת הדם. אבל לשם השוואה, דישון המנורה והטבת הנרות בוצעו בידי כהן אחד בלבד על פי פיס, למרות שהיו שבעה נרות, והיה מתבקש לבצע זאת ג"כ בידי שבעה כהנים, וכפי שסובר ר' יוסי שאפשר לעשות ( בברייתא דמלה"מ ). גם הנימוק של 'ברוב עם הדרת מלך' לא עלה בדיון בעניין הנרות, כי שם עיקר הדיון הוא בשאלה אם עריכת הנרות צריכה להתבצע על גבי המנורה או לידה.
להלכה נקבע שצריכה להתבצע על גבי המנורה והמנורה מאחדת את העריכה לפעולה אחת ולכן בידי כהן אחד, אעפ"י שגם אותה חילקו לשתים ושלוש פעולות, בשל הנימוק של "בבית א-לקים נהלך ברגש" וגם בשל חלוקת הציווי לעריכה "בבקר בבקר - חלקהו לשני בקרים". ואכמ"ל.