ברייתא:
בדד ישב לבדו ישב שלא יהו טמאין אחרים יושבין עמו
יכול יהו זבין וטמאי מתים משתלחין למחנה אחת
תלמוד לומר ולא יטמאו את מחניהם ליתן מחנה לזה ומחנה לזה
דברי רבי יהודה
ר''ש אומר אינו צריך ...

מהברייתא משמע שהמקור לכך שזבין וטמאי מתים לא משתלחין למחנה אחת לדעת ר' יהודה זה מכך שכתוב "ולא יטמאו את מחניהם"

רש"י:
יכול יהו זבין וטמאי מתים משתלחין למחנה אחת ת''ל ולא יטמאו את מחניהם תן מחנה לזה ומחנה לזה. מדלא כתיב מחנה משמע מחנה לכל אחד ואחד והתם תרתי מחנות כתיבי וישלחו מן המחנה מחוץ למחנה תשלחום והאי מחוץ למחנה דמצורע ליתן לו מחנה שלישית: אינו צריך. האי מחוץ למחנה ליתן לו מחנה שלישית להוציאו דכולהו מהתם נפקי דעל כרחך כולן חמורים זה מזה בטומאותיהן דאי כולהו שוו לענין מחנות לכתוב שילוח בקל ואנא ידענא כל שכן דחמור בעי שילוח ומדכתבינהו כולהו ש''מ שילוחו של זה לא כשילוחו של זה:

מרש"י משמע שהמקור לדין הנ"ל הוא (גם?) מכך שתרתי מחנות כתיבי וישלחו מן המחנה מחוץ למחנה תשלחום

[וכך גם לגבי המקור לשילוחו של המצורע - מרש"י משמע מקור אחר מאשר המובא בברייתא]

אשמח לביאור.