"אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו - מאלישע, דכתיב לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נשא אם אביט אליך ואם אראך וגו' וכתיב ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' וגו' ".

פירש רש"י : "קחו לי מנגן - להעביר כעסו שכעס על יהורם. ותהי עליו יד - מכלל דאסתלק".

פה פירש רש"י שתפקיד הנגינה להעביר את הכעס, כמפורש בשמואל א טז, יד-טז: וְרוּחַ ה' סָרָה מֵעִם שָׁאוּל וּבִעֲתַתּוּ רוּחַ רָעָה מֵאֵת ה'. וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי שָׁאוּל אֵלָיו הִנֵּה נָא רוּחַ אֱלֹהִים רָעָה מְבַעִתֶּךָ. יֹאמַר נָא אֲדֹנֵנוּ עֲבָדֶיךָ לְפָנֶיךָ יְבַקְשׁוּ אִישׁ יֹדֵעַ מְנַגֵּן בַּכִּנּוֹר וְהָיָה בִּהְיוֹת עָלֶיךָ רוּחַ אֱלֹהִים רָעָה וְנִגֵּן בְּיָדוֹ וְטוֹב לָךְ.
למרות שיכל רש"י לפרש את כוונת הגמרא שהנגינה נצרכה רק לחדש את הנבואה שנפסקה מחמת הכעס. בדיוק כמו שפירש בד"ה הקודם: "עורי עורי דבורה - שנשתתקה מחמת סילוק נבואתה".

ואילו בדברי הימים א כה א פירש רש"י שתפקיד הנגינה לעורר את הנבואה: "והימן וידותון הנבאים - כשהיו מנגנים בכלי שירים הללו היו מתנבאים דוגמא באלישע קחו לי מנגן (מלכים ב' ג') והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' ".