ולמה לא מרבה תחילה שאסור להוציא ממפתן הבית ומהחצר-(יכולנו אולי לחשוב שאם יש חבורה גדולה ובית קטן אז כל הבית כולל המפתן כולל החצר יחשב אחד-כמו אולי לעניין אכילה דאם אוכל לפעמים בחצר לא נחשב הפסק-היסח אם יוצא לחצר מפתח ביתו לחצר)
למה 'נקפוץ ישר' ונמעט ונחייב את המעביר מחדר לחדר \מחבורה לחבורה-
יכול להגיד שלא כתוב בתורה לא תוציא חוצה וזהו ולא עבר על 'מחוץ לבית' !.
מה בא לחדש 'הבית' היה יכול לכתוב לא תוציא מן הבשר וזהו ואז הייתי אומר שמדובר על החבורה,
האם המילה הבית באה לחדש שאם החבורה חלקה נמצא בבית וחלקה מחוץ לבית לא טוב? מה הדין אם בתחילת האכילה נעקר הגג או באמצע האכילה (התחילו בהיתר)
וכן מה הדין אם חלק מהבית נמצא בבעלות אחת וחלק בבעלות אחרת


ועוד, האם הדמיון להלכות שבת (הנחה ועקירה) היא לגמרי ?-כלומר זריקה פטור, 2 שעשו, מלאכה שאחד יכול לעשות, אחד עוקר ואחד מניח, האם צריך הוצאה רשות היחיד והנחה לרשות הרבים דאורייתא ... -לענ"ד צריך לחייב הוצאה בכל מקרה.וקטונתי