בדין נטילת לולב לאדם המשתמש בפרוטזות לידיים.

הערה: פסקי דין ודעות המופיעים בפרוייקט השו"ת של ב"א יש לי אבל שם אין איזכור פרוטזה בשייכות לעניינינו ממש - להוציא החשוקי חמד שאני מביאו להלן.

שאלתי את הרב שאול ענברי משדה אליהו, (הבקיא בדיני נכים ומרכז לספר הלכות הקשורים לנכים), האם פרוטזה תיחשב "בית יד" והוא השיבני :

"נראה לי ש"בית יד" ופרוטזה הם היינו הך". כמו כן שלח לי את הקובץ שצירפתי כאן ואמנם כן נראה להבין מהרבה מקומות.

אבל...

הבעיה שיש את דעת החשוקי חמד על שבת דף ה. המשיב לשאלה כנ"ל אך איני מבין את נימוקו (מסומן באדום).

תשובה. נראה שבמצב כזה לא יהיה בידו לקיים את מצות ארבעת המינים, שכן במצוה זו כתוב "ולקחתם", והצורה שבה הוא מזיז את היד אינה קרויה "לקיחה". ויעוין בתוס' (פסחים דף נז ע"א ד"ה דכריך) שכתב: ואוחז הלולב על ידי סודר כעין צבת כגון שכרך הלולב בסודר ואוחז בסודר שהסודר מסייע לו להחזיק לא הוי חציצה, יעו"ש. ולכאורה היד המלאכותית לא שייכת לנדוננו כי היד המלאכותית דומה למנוף, והוא ע"י תנועה מסוימת מפעיל את הפרוטזה, כאילו היתה מנוף ואין זה נחשב לקיחה.

===========

המקור לשאלתי הוא במסכת סוכה לז. שם נקבעה ההלכה כרבא ש-"לקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה".

תוס' ד"ה 'דבעינא' מבדילים בדעת רבא (בסוגיא קודמת) שהוא מדבר בחציצה כשכרך סודר על הלולב (שבזה לא עסקינן לעניין פרוטזה) לבין כאן שעשה את הסודר בית יד לתחוב את הלולב וכל הלולב נמצא מחוץ ליד האוחז בסודר - (וזה הנלע"ד כפרוטזה) – שבזה שפיר קעביד ואין בזה חציצה אלא נחשב לקיחה ע"י דבר אחר - כאמור ההלכה כדעת רבא (ראה להלן) המתיר לקיחה ע"י דבר אחר ולא מחייב לקיחה תמה כרבה.

שולחן ערוך אורח חיים הלכות לולב סימן תרנא סעיף ז
אם עשה (ל) יד [טו] בית יד ונתן בו הלולב ונטלו, שפיר דמי, דלקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה, ובלבד שיהא דרך כבוד; אבל אם אינו דרך כבוד, כגון שנתן טו הלולב (לא) בכלי, ונטלו, לא יצא; <ו> ואם כרך (לב) עליו סודר, ונטלו (לג) או שכרך סודר על ידו, ונטלו, טז י"א דלא יצא. הגה: (לד) ונהגו להחמיר (לה) יז להסיר התפילין (מהרי"ל) וטבעות מידם, (לו) אבל מדינא אין לחוש הואיל יח <ז> ואין כל היד מכוסה בהן (אגודה פ' מקום שנהגו).