קצת לפני המשנה רש"י כותב "...דכי אשתבע אהיתרא אישתבע דכעפר דמיא דלא חזי לאכילה לישראל". גירסה זו נראית תמוהה, שהרי "אהיתרא אישתבע" פירושו שנשבע על פחות מכשיעור.
לכאורה, נדרש כאן תקון גירסה פשוט, והוא שהמלים "כעפר דמיא" (ללא האות ד) הן דיבור המתחיל חדש. הדבר משתלב היטב עם מהלך הגמרא.
האם מישהו מכיר גירסה כזאת באחד מכתבי ביד או הדפוסים?