"והא מר לא תלתא אמר ולא שבע אמר א''ל איברא בין יום השביעי לששת ימי המעשה מעין חתימה היא ואמר רב יהודה אמר שמואל המבדיל צריך שיאמר מעין חתימה סמוך לחתימתו ופומבדיתאי אמרי מעין פתיחתן סמוך לחתימתן מאי בינייהו איכא בינייהו יום טוב שחל להיות אחר השבת דחתמינן בין קודש לקודש מ''ד מעין פתיחתן סמוך לחתימתן לא בעי למימר בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת ומאן דאמר מעין חתימתן סמוך לחתימתן בעי למימר בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת "

הגמרא מבארת שהתוספת בין יום השביעי לששת ימי המעשה זה לא אחד מההבדלות אלא התווסף כדי שסמוך לחתימה יהיה מעין החתימה (שמואל) או מאין הפתיחה (פומבדיתאי)
הנ"מ בן השיטות היא ביו"ט שחל להיות במוצ"ש שאם צריך מאין החתימה הרי החתימה היא בין קודש לקודש ולכן צריך להוסיף בין קדושת שבת לקדושת יו"ט הבדלת וכ' ואם צריך רק מאין הפתיחה הרי הפתיחה הייתה במבדיל בין קודש לחול ולכן מספיק בין יום השביעי לששת ימי המעשה

אנו היום מוסיפים בין קדושת שבת לקדושת יו"ט הבדלת משמע שאנו פוסקים כשמואל שצריך מאין החתימה סמוך לחתימה.
לפ"ז היה מקום להוריד את המילים בין יום השביעי לששת ימי המעשה שהם נוספו לצורך הבדלה רגילה כדי שיהיה סמוך לחתימה מאין החתימה ואילו אנו לא הורדנו אותם אלא הוספנו אחריהם בין קדושת שבת לקדושת יו"ט הבדלת