.


א''ר שמואל בר נחמני א''ר יונתן יצר הרע מסיתו לאדם בעוה''ז ומעיד עליו לעולם הבא שנאמר {משלי כט-כא} מפנק מנוער עבדו ואחריתו יהיה מנון שכן באטב''ח של ר' חייא קורין לסהדה מנון


פשט הפסוק, כידוע, אחר הוא, ומי ששכח יעיין במפרשים שם על משמעות המלה 'מנון'.
רבי יונתן לא חש לכך, ודרש כפי שראינו לעיל - 'מנון' ='מעיד עליו'.

הגמרא הסבירה את דרשתו של רבי יונתן בדרשה משלה, כאשר הסבירה כי בצופן אטב"ח של רב חסדא, 'מנון' הוא 'סהדה'.

וברור כי אך דרשה היא, שכן לא מצינו ששלמה יצפין דבריו, ועוד בצופן של רב חסדא, ועוד - שיצפין בארמית.

אלא שהדרשה לא באוויר לגמרי היא תלויה, שכן בתנ"ך מצאנו לפחות נביא אחד שהצפין בדרך דומה את דבריו. שכך התנבא הנביא ירמיהו:
כִּי כֹה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֵלַי:
קַח אֶת-כּוֹס הַיַּיִן הַחֵמָה הַזֹּאת מִיָּדִ,; וְהִשְׁקִיתָה אֹתוֹ אֶת-כָּל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אוֹתְךָ אֲלֵיהֶם.
וְשָׁתוּ, וְהִתְגֹּעֲשׁוּ וְהִתְהֹלָלוּ, מִפְּנֵי הַחֶרֶ, אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ בֵּינֹתָם. .....אֶת-פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם וְאֶת-עֲבָדָיו וְאֶת-שָׂרָיו, וְאֶת-כָּל-עַמּוֹ... וְאֵת כָּל-מַלְכֵי הַצָּפוֹן, הַקְּרֹבִים וְהָרְחֹקִים אִישׁ אֶל-אָחִיו, וְאֵת כָּל-הַמַּמְלְכוֹת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה; וּמֶלֶךְ שֵׁשַׁךְ, יִשְׁתֶּה אַחֲרֵיהֶם. כז וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם...


באתב"ש, ששך=בבל.

וכן כמה פרקים לאחר מכן, כתב הנביא:

כֹּה אָמַר ה', הִנְנִי מֵעִיר עַל-בָּבֶל, וְאֶל-יֹשְׁבֵי לֵב קָמָי--רוּחַ, מַשְׁחִית

לב קמי = כשדים.


אם כן, זה כבר לא כל כך תלוי באוויר הדרשה. אם הנביא ירמיהו כתב כך, ניתן להבין את ההסבר לדרשתו של רבי יונתן. יתכן שגם שלמה המלך כתב כך.